מזרחי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 10.1.13 ביקשה הנתבעת (להלן: "המבקשת") ליתן צו המורה לתובעת (להלן: "המשיבה") להמציא לה את קלטת חתונתה, אשר התקיימה לאחר התאונה.

לבקשת התובעת, ניתנה לה ארכה לצורך הגשת תגובה כתובה וזו אכן הוגשה ותשובת המבקשת הוגשה גם היא.

המבקשת, לצרכי הגנתה, עותרת לקבל את קלטת החתונה אשר התקיימה בשנת 2009, לאחר מועד התאונה אשר אירעה ביום 17.1.07 ואשר בגינה הוגשה תביעה לפי חוק הפלת"ד.

המבקשת טענה, בין היתר, כי צפייה בקלטת החתונה של המשיבה רלוונטית וחשובה לצורך בירור המגבלה התפקודית הנטענת על ידי המשיבה, וכי הפגיעה בפרטיותה כפי שטוענת המשיבה הינה פחותה ממידת הפגיעה בפרטיותה במסירת כתב ויתור על סודיות רפואית על כל המשתמע מכך.

המשיבה הגישה התנגדותה לבקשה וטענה כי המדובר בחדירה בוטה לפרטיותה, הבקשה אינה נתמכת בהוראות החוק וכן, טענה כי המוסד לביטוח לאומי קבע כי נותרה למשיבה נכות בשיעור של 10% כתוצאה מהתאונה וכי המוסד לביטוח לאומי הינו גוף סטטוטורי אשר קביעותיו מחייבות גם בתביעות לפי חוק הפיצויים (ראה סעיף 6 ב. לחוק הפיצויים).

אחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר הנני נעתרת לבקשה.

מקובלת עלי טענת המבקשת כי צפייה בקלטת המתעדת את אירוע החתונה אשר התקיים לאחר התאונה, במתחם דלת אמותיו של משרדו של ב"כ המבקשת, אינו עולה כדי פגיעה חמורה בפרטיות, זאת בשונה מעמדת המשיבה, מה גם שאין המדובר בסרט אשר צולם בסיטואציה אינטימית ומצומצמת, אלא בחתונה שהיא אירוע רב משתתפים. בנוסף, הקלטת הינה תיעוד רלוונטי אשר יש בחשיפתו כדי לסייע בבירור הנכות התפקודית אשר טוענת המשיבה כי נגרמה לה כתוצאה מהתאונה.

טענת המשיבה כי קביעת המל"ל מחייבת - נכונה היא, אולם המדובר בנכות הרפואית בלבד. הנכות התפקודית, אשר ביחס אליה נדרשת קלטת החתונה, היא בידו של בית המשפט. במצב דברים זה, המסקנה היא כי לקלטת החתונה של המשיבה יש חשיבות רבה למבקשת לצורך הוכחת המגבלה התפקודית, אם בכלל.

בתי המשפט נתקלו לא פעם בבקשה מסוג זה ועיון בפסיקה מלמד כי בסופו של יום, על פי רוב, הלכו בתי המשפט בדרך של חיוב התובע בהצגת קלטת החתונה וזאת, בין היתר, לאור הגישה הרחבה בכל הנוגע לסוגיית גילוי המסמכים ולאחר שבחנו את המצב והגיעו למסקנה כי הפגיעה בפרטיות נדחקת הצידה מפני זכויות הנתבעים בתיק והרצון להגיע לחקר האמת.

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית, אשר נכתבו בהחלטה בבקשה זהה לזו כאן בפניי, במסגרת ת"א 1360/00 בש"א 16944/05 איילה יעקב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.1.06) להלן דבריו כלשונם:

" כשלעצמי, אני סבור שהפרופוזיציה לפיה התובע מנוע מלטעון לפגיעה בפרטיותו, היא רחבה מידי. שומא על בית המשפט לערוך איזון בכל מקרה ומקרה, בין זכותו של התובע לפרטיות לבין הצורך בגילוי נתונים ועובדות על מנת לעשות משפט צדק ולרדת לחקר האמת. .. הדברים יפים במיוחד לגבי תובע בנזקי גוף, ובהקשר של הבקשה דכאן, ספק עד כמה תמונות החתונה נהנות מתחולת חוק הגנת הפרטיות"

כאמור, גם במקרה כאן בפניי, איזון השיקולים השונים מוביל למסקנה כי זכות התובעת לפרטיות נדחקת מפני הזכויות האחרות.

על כן, אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את התובעת להמציא לנתבע את העתק הקלטת בתוך 14 יום.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: